החלטה בתיק ת"א 29939-06-10

בפניי בקשה מטעם הנתבעת לפסילת מסמך שהועבר ע"י התובע למומחה רפואי שמונה מטעם ביהמ"ש בתיק זה.

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 16.6.10 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה לפי חוק פלת"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה מיום 8.3.10.

ביום 29.11.10 הגישה הנתבעת כתב הגנה.

ביום 29.12.10 החליטה סגנית הנשיאה, כב' השופטת זהבה אגי, על מינויו של ד"ר אמנון ישראלי כמומחה רפואי בתחום אורטופדיה מטעם ביהמ"ש, במימון ביניים של הנתבעת, בהמשך לבקשת התובע למינוי מומחה בתחום זה ובתחום נוירולוגיה.

במכתב מיום 30.3.11 הודיע המומחה הנ"ל כי בנסיבות הוא ממליץ על דחיית הערכת מצבו של התובע בשנה נוספת. באותו מכתב ציין המומחה, בין היתר, כך:

"יש לזמנו לבדיקה חוזרת במרפאתי לעוד שנה.

לקראת בדיקה זו אבקש שיבצע צילומי רנטגן עדכניים של ברכו השמאלית.

בנוסף אבקש להמציא עותק מרישומי בדיקות וטיפולים רפואיים שיעבור עד אז."

ביום 5.4.11 החליטה סגנית הנשיאה, בהתייחס להודעה הנ"ל, כי הערכת נכותו של התובע תיעשה בעוד כשנה.

ביום 3.4.12 הגישה הנתבעת בקשה לפסילת מסמך רפואי שהועבר ע"י התובע למומחה הנ"ל (להלן - " הבקשה שבנדון"). המדובר במסמך מיום 18.3.12 מאת ד"ר קובי לידור, מומחה לכירורגיה אורתופדית (להלן - " המסמך שבנדון"). בבקשה טוענת הנתבעת כי המסמך שבנדון הינו בבחינת חוות דעת אסורה להגשה למומחה.

בהחלטתי הראשונית מיום 3.4.12 הוריתי על העברת הבקשה שבנדון לתגובת התובע בתוך 7 ימים ואח"כ הגשת תשובת הנתבעת לתגובה בתוך 7 ימים.

ביום 4.4.12 הגיש התובע תגובה לבקשה שבנדון, בה התנגד לה. לטענת התובע, המסמך שבנדון אינו בגדר חוות דעת אלא מדובר "באישור רפואי המתאר את כאבי התובע ומצבו".

ביום 28.5.12 הגיש התובע הודעה לפיה תגובתו נמסרה לנתבעת ביום 6.5.12 ובה ביקש ליתן החלטה בהיעדר תשובה מטעם הנתבעת.

ביום 30.5.12 הגיש ב"כ הנתבעת הודעה לפיה "הוא לא ראה צורך להמציא תשובה לתגובת התובע לבקשה שבנדון".

דיון ומסקנות

מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית לדיון.

מסגרת נורמטיבית

בסעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - " חוק הפיצויים") נקבע כי הפרוצדורה של מינוי מומחה רפואי לפי חוק הפיצויים תיקבע בתקנות.